פורום מנהלי כספים ראשיים CFO

עו"ד עצמון: אין זה לטובת החברה להדיר את בעל השליטה מדיוני ועדת שכר של הדירקטוריון

כך בנייר עמדה שהוגש ע"י פורום CFO לועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת, בדנה בתיקון 20 לחוק החברות בענין תנאי העסקת בכירים בחברות הציבוריות
28/08/2012

לפני מספר חודשים פורסמה הצעת תיקון מספר 20 לחוק החברות, במרכזה עומדים תנאי כהונה והעסקת בכירים בחברות ציבוריות ובחברות אג"ח. הצעת החוק, שככל הנראה תעבור בקריאה שניה ושלישית עם היפתח מושב הכנסת הקרוב, מבוססת, בשינויים מסוימים, על המלצות וועדת משנה לוועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שר המשפטים, יעקב נאמן, שמטרתה הקטנת פערי השכר במשק. אם ההצעה תעבור בכנסת, היא תחולל מהפכה בנושא, והשלכותיה יהיו חיוביות מחד ומסוכנות מאידך.

נכון להיום יש כ-600 חברות ציבוריות בישראל, מיעוטן מככבות בכותרות בהקשר פערי השכר בין הקודקודים הבכירים בחברה לעובדים האחרים. על פי הצעת החוק, שגובשה בעקבות דיוני וועדת חוקה, חוק ומשפט דנה בנושא, בראשותו של ח"כ דוד רותם, כל חברה ציבורית וחברת אג"ח, יהיו חייבות לאמץ מדיניות לעניין תנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה בהן, בין השאר בהתאם לעקרונות שמפורטים בהצעת החוק כמו קידום מטרות החברה ותמריצים ראויים לנושאי המשרה בה, ואמות מידה כמו השכלתו של הבכיר, מומחיותו והישגיו, היחס בין התנאים של שכרו הממוצע לשל שאר עובדי החברה ועוד. על פי הצעת החוק, על כל חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת אג"ח, למנות וועדת תגמול, שמספר חבריה לא יפחת משלושה, והיא תורכב מדירקטורים חיצוניים בלתי תלויים. התנאי הוא שבעל השליטה או נציג מטעמו לא ישב בוועדה.

 לקראת הדיונים בהצעת החוק גיבש פורום CFO נייר עמדה בנושא. הפורום אמנם מאמץ את הרעיון שעומד בבסיס התיקון לחוק, שכן לרגולציה תפקיד חשוב בעולם קפיטסליטי, בעיקר כשמטרתה צדק חברתי ותרומה לכלכלה. אלא שלזה נוספו הסתייגויות, בעיקר נוסף החשש מחוסר ההפרדה הקיים היום בין שכר בפועל לתגמול תיאורטי. לדעת הפורום, כתוצאה מכך לא רק שהתיקון לחוק יועיל, אלא אף עלול לעוות את המצב ולגרום לתחרות בין חברות ומנהלים על גובה השכר, מה שיביא בפועל לתוצאה הפוכה. שכר הבכירים לא רק שלא ירד, אלא אף עלול לעלות וליצור רמת פערים גדולה יותר. החשש הוא שיצירת כללים נוקשים ובירוקרטיים לקביעת תגמול ושכר, עלולה להפוך את העבודה בחברות הציבוריות הישראליות לבעייתית וללא אטרקטיבית ביחס לשווקי העבודה בחו"ל או בחברות פרטיות ועלולה לגרום לבריחת כשרונות משוק ההון הישראלי, מה שיפגע בסופו של דבר במשק הישראלי, תופעה שקיימת כבר היום.

עו"ד טל עצמון, שותף במשרד עו"ד גולדפרב, זליגמן ושות', היועץ המשפטי של הפורום לענין זה מחלק את הצעת החוק להיבטים עקרוניים ולהיבטים משפטיים – טכניים. "אני מסכים עם ההנחה הכללית. זו אכסיומה ששכר הבכירים בחלק מהחברות הציבוריות גבוה, וצריך לאמץ את הבסיס של תיקון 20 שיקבע מנגנונים של איזונים שונים בתוך החברות כדי למנוע בעיות ועיוותים, מה גם שמדובר בכסף של הציבור", הוא טוען, "אלא שהאכסיומה הזו מתבטאת בעיקר לגבי מיעוט החברות הציבוריות ואיננה נכונה לגבי רוב החברות הציבוריות בישראל".

עו"ד עצמון מוצא שתי בעיות עיקריות בתיקון 20. האחת היא הרכב וועדת התגמול. על פי החוק ישבו בה רק דירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים ולא ישב בה נציג מטעם בעל השליטה, כל שכן לא בעל השליטה עצמו. "אין זה לטובת החברה להדיר את בעל השליטה מוועדה כזו ומדיוניה", מדגיש עו"ד עצמון, ומייצג בדבריו אלו גם את דעת פורוםCFO   בענין. "לבעל שליטה יש יכולת לכוון פעילות של תאגיד, להתוות מדיניות ובין היתר להתוות מדיניות תיגמול שהיא הכלי הנכון להשגת מטרות החברה. הבעיה ההיא שכל מדיניות התיגמול תעבור אישור בדירקטוריון ותעלה לאסיפה כללית ברוב מיוחד. גופים שלא מכירים לעומק את החברה, צריכים לאשר את התוכנית, כשלמעשה בעל השליטה הוא המבין בחברה. הוא בעל החזון, לו יש את האופק ויכולת ההסתכלות לאן פני החברה מועדות. אז שהוא לא יהיה חלק מוועדת התגמול? כך יתחילו ישיבות אוף רקורד עם בעל השליטה ויווצרו עיוותים קשים, שלא אליהן מכוון המחוקק".

בעיה נוספת עליה מצביע עו"ד עצמון היא ההישענות על חברת ייעוץ חיצונית. בעיניו, זה דגל שחור. "חברת ייעוץ חיצונית אחת, אנטרופי, שהרבה מוסדיים מתייעצים איתה, תמליץ המלצות ולפיהן יאשרו תגמול של 600 חברות, כשכל חברה היא שונה. הבסיס של שופרסל שונה משל טבע, שונה משל חברות אחרות. ממתי הפכה חברת אנטרופי לכנסת מחוקקת? לתת לפסגות או לכלל ביטוח או לאנטרופי לקבוע את שכר הבכירים בחברות הציבוריות זה יותר ממסוכן ולא הגיוני. הרגולטור יבוא לקבוע דברים טובים מתוך מטרה טובה וזו תהיה התוצאה. באנטרופי לא מבינים בתיגמול, הפרמטרים יהיו מוטעים, יתחילו לעבוד לפי נוסחאות ויתגמלו את המנכ"ל לפיהן, במקום שהתיגמול יהיה ארוך ומותאם ביצועים. לפי מה יקבעו בונוסים? מי ידאג שהפרמטרים אינם מוטעים? אסור לתגמל עובדים לפי נוסחאות, מבלי להתייחס למדדים שרק בעלי השליטה יודעים אותם. אני חושש מתוכניות מעוותות, שלא תהיה ברירה אלא להתיישר לפיהן. לכן, כדי שהחוק הכללי לא ייצר בלבול, אנחנו מתכוונים לפנות לרשות לניירות ערך",  מסכם עו"ד עצמון. "אני מקווה שהרשות תבוא לעזרתנו ותנחה אותנו בדברים ובפרמטרים החשובים".

עבור לתוכן העמוד