מעיקרי הממצאים בסקר נובמבר 2005, המתייחסים למדיניות כלכלית וביצועה ע"י משרד האוצר, בנק ישראל ומשרד התמ"ת, עולה כי בנק ישראל ומשרד האוצר הם המשפיעים והמוערכים ביותר בקביעת מדיניותה הכלכלית של ישראל, יישומה ותרומתה למשק. מקומו של משרד התמ"ת נותר שולי. עם זאת נמצא שיפור בתוצאותיהם של שלושת קובעי המדיניות: במשרד האוצר שיעור השיפור פחות מאשר בסקר הקודם, בנק ישראל מוערך בעיקר בשל מדיניותו המגובשת ומשרד התמ"ת – למרות ציוניו הנמוכים בעליל – נמצא במגמת השתפרות, בעיקר באופן ביצוע המדיניות.
לראשונה, בדק הסקר את הערכת ה-CFOs את המדיניות של גופי הממשל הכלכליים. מבדיקה זו עולה כי רשות ני"ע ורשות המיסים הינם הגופים הזוכים להערכה הגבוהה ביותר למדיניותם. המוסד לביטוח לאומי – במקום האחרון.
הסביבה העסקית בישראל, הנוצרת ע"י גופי הממשל, מאופיינת ברמה מקצועית גבוהה יחסית של גופי הממשל, הוגנות ברמה בינונית ויעילות שירות ברמה הנמוכה ביותר. הגופים המקצוענים ביותר: רשות ני"ע, רשות ההגבלים העסקיים ורשות המיסים. הגופים היעילים: רשות ני"ע. הגופים ההוגנים: רשות ני"ע ולשכת המדען הראשי.
ניתוח תפקוד גופי הממשל, מעלה כי רשות ני"ע זוכה להערכה בשל רמה מקצועית גבוהה ביותר. האתגר של הרשות הוא בשיפור הוגנות השירות.לשכת המדען הראשי - הוגנות השירות במקום הראשון. רמה מקצועית בעייתית. רשות ההגבלים העסקיים - רמה מקצועית גבוהה. יעילות והוגנות השירות יחד בציונים נמוכים יחסית ובהפרש ניכר מהרמה המקצועית. רשות המיסים - רמה מקצועית גבוהה ומשתפרת. הוגנות ויעילות השירות יחד בציונים נמוכים יחסית ובהפרש ניכר מהרמה המקצועית. עם זאת יש לציין כי נראה שיפור משמעותי ביעילות השירות מאז תחילת הסקרים ביוני 2003. בעייתיות רבה אובחנה בתפקוד יחידת המשנה של רשות המיסים המופקדת על המסלול החלופי בחוק לעידוד השקעות הון. המוסד לביטוח לאומי - הידרדרות בכל שלושת הפרמטרים. מרכז ההשקעות - ירידה בכל שלושת הפרמטרים.
.jpg?BannerID=130 "קשרי ממשל")
