פורום מנהלי כספים ראשיים CFO
אננס

כניסה לחברים רשומים

  שכחתי סיסמא
קשרי ממשל
כנס שנתי 2022

פרטי התקשרות

בר כוכבא 23, בני ברק, 5126002

טלפון: 03-5104555

פקס: 03-5170918

mr@cfo-forum.org

 

 

 

קבוצת למידה משותפת לדרגים הבכירים בחברות  מובילת  - לקורסים

הגיע הזמן: ישראל צריכה להתקדם לדיווח חשבונאי דיגיטלי

24/08/2022
הגיע הזמן: ישראל צריכה להתקדם לדיווח חשבונאי דיגיטלי (הגדל)

אן טארקה (Ann Tarca), חברת המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (IFRS) נאמה לאחרונה בנושא הדיווח הדיגיטלי ושאלתה הראשונה הייתה בנוגע לאוסטרליה, שמתקדמת בנושא הרבה יותר מישראל, מדוע אימוץ הדיווח הדיגיטלי אינו מהיר מספיק באוסטרליה? על רקע שאלה זאת, לא ניתן להתעלם מהפיגור המשמעותי בו נמצאת ישראל ביחס למדינות המתקדמות בעולם בשימוש בדיווח דיגיטלי באמצעות שפת ה- XBRL - eXtensible Business Reporting Language. אם בעולם טרם מיצו את מלוא הפוטנציאל מדיווח דיגיטלי, בישראל, 20 שנה מאז שהטכנולוגיה זמינה, בקושי התחילו.

המצב הנוכחי בו מתבצעת "דליית" נתונים (חיפוש מילים מסוימות בדוח הכספי) מתוך קבצי PDF והעתקה ידנית של נתונים רחוק מלספק את צורכי המשקיעים. שווקי ההון המודרניים צריכים לאפשר פעולה אוטומטית ומדויקת אשר גם חוסכת תהיות כגון 'מהו הביטוי המדויק לחיפוש'.

השימוש ב-XBRL לא מסתכם בהחלפת פעולת החיפוש של נתון כספי כזה או אחר בדוחות, אנליסטים משתמשים גם ביחסים פיננסים לדוגמא EBITDA. במצב כיום האנליסט יצטרך בתחילה לחפש את מרכיבי ה-EBITDA, רווח, הוצאות מיסים, הוצאות מימון, פחת והפחתות, להקליד אותם לגיליון אקסל או כלי אחר ולבצע את החישוב. בעולם של דיווחים ב-XBRL, התהליך הזה יכול לקרות באופן אוטומטי ללא הקלדה כלל. יתרה מכך, לא משנה איזה דוח כספי האנליסט יצטרך לנתח ולא משנה כמות התקופות החשבונאיות - הפעולה עדיין תתבצע בצורה אוטומטית לחלוטין.

הצורך בשימוש בטכנולוגיה בסיסית זו, שחיונית בין היתר לקידום שוק ההון בישראל, מתחדד עוד יותר בתקופת אי ודאות משמעותית כמו בתקופת הקורונה, לאור הצורך של משקיעים ורגולטורים במידע כספי רציף בזמן אמת, ולשם אמור להגיע קונספט הדיווח העתידי. תחשבו רק על הפוטנציאל העצום הטמון בכך שרשות המיסים תוכל לקבל מידע כספי רציף ולהתאים את מקדמות המס ברמה יומיומית כמו גם לאפשר תכנון בזמן אמת של תקציב המדינה. אלמנטים חשובים אלו מקבלים אמנם משנה חשיבות בתקופת הקורונה, אך הם בעלי ערך מוסף חשוב בכל מקרה.

 

אז מהוXBRL ?

XBRL ((Extensible business reporting language ו-IXBRL (Inline Extensible business reporting language) הוא תקן בינלאומי פתוח (בדומה ל-XML) שמפותח ונתמך על ידי XBRL.ORG - ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח. מקובל לייחס את פיתוח התקן לצ'רלס הופמן, רואה חשבון אמריקאי ששם לו למטרה להפוך את הדיווח הכספי למובנה יותר באופן שיאפשר את טעינת הדיווח לבסיסי הנתונים בצורה אוטומטית, ובכך למעשה להפוך את המידע הכספי לנגיש, אחיד וקל לניתוח על ידי משקיעים.

דיווח ב-XBRL כולל מספר קבצים שכוללים את כל המידע הכספי שמדווח בדוחות הכספיים, אך בניגוד לדוח כספי ב-PDF שלא ממש ניתן לניתוח בקלות, הוא מאפשר אחסון של הנתונים בבסיס נתונים מובנה, בדרך כלל ללא התערבות ידנית.

בדיווח ב-XBRL נעשה שימוש בטקסונומיות. טקסונומיה מכילה את כל דרישות הדיווח של רגולטור אחד או יותר, ישנן עשרות טקסונומיות עד כה, אך המרכזיות הן US-GAAP Taxonomy ו-IFRS Taxonomy. מאחר ודרישות הדיווח משתנות עם הזמן, ומתפרסמים תקני חשבונאות חדשים לצד שינויים בתקנים קיימים  - כך גם הטקסונומיות משתנות באופן תואם, בדרך כלל פעם בשנה.

 

תועלות של הדיווח הדיגיטלי ומי הולך להרוויח מהן?

נתחיל מהשאלה השנייה, הצרכנים של דיווח ב-XBRL מתחלקים לשני סוגים עיקריים: משקיעים מצד אחד ורגולטורים מצד שני. שימוש בטכנולוגיה שמאפשרת למשקיעים לנתח בקלות את הנתונים בהחלט הופכת אותם למרוויחים הגדולים של המעבר לדיווח דיגיטלי. אך כאמור צרכן משמעותי של דיווח זה הוא גם הרגולטור.

חלק נכבד מזמנם של מחלקות כספים של חברות (נסחרות או לא) מושקע במתן דיווחים לרגולטור. המידע מדווח על מנת לאפשר לרגולטור לבצע את תפקידו כמפקח וגם כמתווה מדיניות שנסמכת על הדיווחים הללו. מידע דיווחי דיגיטלי יאיץ בצורה ניכרת את התהליך של קליטת המידע, בקרתו וניתוחו בדיוק באותו אופן שבו דיווח דיגיטלי מסייע לאנליסט או משקיע. לנגד עיניו של בנק ישראל למשל, עמדו בעיקר התועלות של דיווח ב-XBRL עבורו ופחות עבור המשקיעים. עדות לכך היא שגם הוראות דיווח שאינם מפורסמות לציבור כלל נכנסו לתכולת הפרויקט.

אם היינו צריכים להסביר מהו ההבדל בין השימושיות במידע שמתקבל ב-XBRL מול השימושיות במידע שמתקבל בדרכים אחרות (Word, Excel, PDF וכו'), ההמחשה הטובה ביותר היא ה-"ברקוד". אפשר לדמיין התנהלות של סופר בתקופה שלפני שמוצרים היו מסומנים בברקוד ולא היה שימוש במערכות דיגיטליות לניהול המלאי. הקופאיות היו מקלידות מספרים או שמות מוצרים בקופה, ניהול המלאי היה מתבצע בצורה ידנית, טעויות הקלדה, דוחות מלאי היו מבוססים על עובדי סופר שהיו מטיילים במסדרונות וסופרים מוצרים, זאת בנוסף למצב של חוסר שליטה על תאריכי תפוגה.

לפרטים ומידע נוסף: https://www.yaelgroup.com/xbrl

 

המאמר הינו חלק ממאמר רחב יותר אשר נכתב ע"י רו"ח עידן פלג ו רו"ח שלומי שוב.

 

עבור לתוכן העמוד