פורום מנהלי כספים ראשיים CFO

צחי חבושה CFO רש"ת : "ב- 2012 הסתכמו הרווחים אחרי מס ב- 243 מיליון ש"ח המהווים כ- 9.1% מהמחזור"

8/10/2013
צחי חבושה CFO רש"ת : "ב- 2012 הסתכמו הרווחים אחרי מס ב- 243 מיליון ש"ח המהווים כ- 9.1% מהמחזור" (הגדל)

ב - 4 השנים האחרונות הניבה רשות שדות התעופה רווחים של 1.364 מיליארד ₪ לאחר מס. בשנת 2012 הסתכמו הרווחים אחרי מס ב- 243 מש"ח המהווים כ- 9.1% מהמחזור. מדובר בהישג יוצא דופן. הרווחים נובעים מהתנהלות תקציבית אחראית ונכונה של ההנהלה ומועצת הרשות. הם מיועדים לתוכניות פיתוח רחבות היקף ולכיסוי מחויבויותיה של הרשות בעתיד. "אנחנו מנהלים עסק", אומר צחי חבושה, סמנכ"ל הכספים ברשות. "רשות שדות התעופה מממנת את עצמה ללא תמיכת הממשלה", הוא מדגיש. "כל הכנסות הרשות, הן ממקורות עצמיים". יותר מזה", אומר חבושה, "הרשות מחויבת במס חברות, בתשלומים למנהל מקרקעי ישראל ובתמלוגים למדינה. בארבע השנים האחרונות העברנו למינהל מקרקעי ישראל תשלום עבור השימוש בקרקע של למעלה מחצי מיליארד ₪. עפ"י החוק מידי שנה מועברים למדינה תמלוגים בסך של כ- 18 מיליון ₪ וזאת בנוסף לתשלום מס הכנסה." חבושה הוסיף כי "בשנת 2012, סך הוצאות המיסים של הרשות הסתכמו בלמעלה מ - 150 מש"ח".

בשנת 2013, יסתכם מחזור ההכנסות של הרשות בכ -3 מיליארד ₪. המחזור כולל את פעילות שדות התעופה ומסופי הגבול. ההכנסות מפעילות תעופתית הכוללת אגרות ושירותים מהוות כ- 50% מההכנסות והיתרה, הכנסות ממסחר. "פעילות הרשות תורמת לקופה הציבורית ולא מסובסדת על ידה" אומר חבושה "מי שלא מקבל שירות מהרשות, לא טס ולא מגיע לשדה, לא משלם לרשות", מבהיר. "האתגר האסטרטגי של הרשות הוא לשמר ולחזק את חוסנה הפיננסי לאורך זמן".

איך עושים את זה?

הרשות נדרשת לכלכל את צעדיה בתבונה ולגזור את תקציביה עבור תוכניות הפיתוח לטווח הקצר והבינוני מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח. במקביל יש להעמיק את הפיתוח העסקי וליצור הכנסות נוספות ממסחר, לייעל את תהליכי הרכש ולהתמיד במגמת ההתייעלות".

איך מגדילים את ההכנסות?

"זה אתגר יומיומי. הדרך להשיג יותר היא לפתח תחרות במכרזי הרשות ולגרום למספר רב של מציעים להתחרות וכך להקצות את המשאב לגורם הפרטי שיכול להפיק ממנו את המקסימום. אנחנו יודעים שלא לעולם חוסן ולכן הדגש הוא על העמקת ההכנסות ויצירת מקורות הכנסה נוספים".
 

"אנחנו", מסכם צחי חבושה בלהט, "לא מתכוונים ללכת למדינה ולבקש כסף, בשום סיטואציה. לכלכל את צעדינו בראייה ארוכת טווח - זה האתגר".

מה פירוש השילוב בין אלמנטים ציבוריים ועסקים ?

"הרשות היא גוף עסקי עם למעלה מאלף שותפי פעילות (זכיינים וחברות תעופה) ומעל שלושת אלפים ספקים. ההתנהלות עסקית אך נדרשת להיות שוויונית, בהתאם לעקרונות המינהל הציבורי.

מדובר בהתנהלות יומיומית. רק להמחשה, ישב אצלי ספק וביקש לפתוח את חוזה ההתקשרות בטענה שהמדד בעייתי וכתוצאה מכך הוא דרש תוספת תשלום, שאני לא אישרתי. הספק אומר לי 'אם זה היה הפוך והמדד היה מטיב איתי היית דורש ממני להוריד את המחיר', אני נאלץ להסכים איתו. אני אומר לספק 'ההבדל בין שנינו הוא שאתה מנהל את הכסף הפרטי שלך ואני מנהל כסף ציבורי'. יש פה עקרונות חזקים מהתנהלות עסקית רגילה. יש משמעות לשמה הטוב של הרשות, ולמוניטין שלה. חשוב לחזק את אמון הציבור במערכות הציבוריות. כסף ציבורי הוא 'קודש הקודשים'".

נושא אחר הוא שדות התעופה הפנים ארציים - מחניים, שדה דב, הרצלייה, חיפה, עובדה אילת ועטרות. הרשות מממנת מפעילות נתב"ג את הגירעונות השוטפים בשדות האלה בסכומים שמסתכמים ב - 150 עד 200 מש"ח בשנה. "הגירעונות" מסביר צחי חבושה, "נובעים מחוסר כדאיות כלכלית בתפעול השדות ומהעובדה שלא מוטלת בהם אגרת נוסע כמקובל בעולם". שדות בינלאומיים", מספר חבושה על מה שקורה בעולם, "לא מסבסדים שדות מפסידים ובטח שלא מממנים הקמת שדה חדש ממקורותיהם". חבושה מבקר את הרשויות המקומיות. "בתקופה האחרונה אנו עדים לתביעות של רשויות מקומיות לתשלום היטלי פיתוח והשבחה", הוא אומר. "לא מתקבל על הדעת, שרשות מקומית תדרוש מרש"ת עשרות מש"ח בגין שדה התעופה שבתחומה כאשר רש"ת מממנת את פעילותן הגירעונית וזאת בנוסף לתשלומי ארנונה שוטפים שמשולמים על ידינו. שדה תעופה הוא מחולל כלכלי בתחום הרשות המקומית. האינטרס של ראשי הערים הוא לתמוך בשדות התעופה הפנים ארציים ולא להפך".

"אני כסמנכ"ל כספים", הוא ממשיך, "זוכר מה מטרת הגוף שלנו. אנחנו נדרשים לפתח את התעופה בישראל ולתפעל את שדות התעופה. עם זאת אם לא נדאג לחוסנה הפיננסי של הרשות ונתנהל בתבונה לא נצליח לממש את המטרות שלנו בטווח הארוך".

העודף מפעילות הרשות מושקע בהתאם להחלטות מועצת הרשות באופן מאסיבי בתכניות פיתוח ארוכות טווח במאות פרויקטים שעיקרם הגברת הבטיחות, הביטחון והשירות. "אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה מאתגרת ומרתקת שתשפיע על הרשות שנים רבות", אומר חבושה, "בנייה וסיום של למעלה מ -180 פרויקטים ".
"רשות שדות התעופה", הוא אומר, "הוציאה מעל 1.7 מיליארד ₪ לפיתוח ב 4 השנים האחרונות והיא מתעתדת להוציא עוד כ- 4 מיליארד ₪ בשנים הקרובות".

בניית השדה בתמנע?

"הפרויקט בתמנע צומצם לאחרונה להיקף שלא יעלה על 1.6 מיליארד ₪ בשקלי 2012. האתגר התקציבי אינו רק בעלויות ההקמה , אלא בעובדה שהתפעול השוטף של השדה גירעוני מעבר לזה שקיים היום בשדות אילת ועובדה. שוב", הוא מדגיש, "חשוב לכלכל את צעדינו מתוך ראייה ארוכת טווח. צריך לראות איך בסוף הכול נכנס למסגרת המקורות".

מה עושים כדי לשמור על ה'מסגרות'?

"הגדלנו את ההכנסות שלנו בארבעת השנים האחרונות והתייעלנו גם בתחום ההוצאות. ההכנסות שלנו גדלו בלמעלה מ – 40%. הגידול נובע מתנועת הנוסעים הגוברת אבל גם מהפעילות העסקית ומהתנהלות נכונה של הנהלת הרשות. בתחום מכרזי הרכש למשל הרשות נחשבת גוף מוביל ומשיגה תוצאות מרשימות ביותר. "חשוב לייצר מגמה של התייעלות ולהתמיד בכך לאורך זמן 'לעשות יותר עם מה שיש', זה המוטו".

 

בימים שבהם עובדים רבים בשוק העבודה במדינת ישראל חרדים לעתיד הפנסיה שלהם, עובדי הרשות יכולים להיות רגועים. בשנים 2009-2012, הניבה 'קופת הפנסיה' של הרשות תשואה בשיעור של 34.1 אחוז. מדובר ברווח של 818 מיליון שקלים לאחר מס, הישג יוצא דופן בשוק ההון. הכספים מנוהלים באמצעות ועדת ההשקעות שחבושה עומד בראשה. 1200 עובדים של הרשות נמצאים במסגרת של פנסיה תקציבית, שש מאות מהם עדיין פעילים. "במקומות אחרים אין כיסוי מלא להתחייבות", מדגיש חבושה. "ברשות קיים כיסוי מלא לפנסיה התקציבית".

בשנים האחרונות, בהנחיית מועצת הרשות, שוריינו כל הכספים לטובת מימוש ההתחייבות הפנסיוניות לעובדים בחשבונות נפרדים, כשהשימוש בחשבונות אלה הוגבל. "בשנה האחרונה", מרחיב הסמנכ"ל, " בשיתוף וועדי העובדים ובהנחיית מועצת הרשות, הוצאה הבעלות בחשבונות הבנק הנפרדים לנאמנות כשלב ביניים עד להקמת קופה מרכזית לקצבה (קופת פנסיה). בהתאם לכך", הוא מסביר, "הבעלות בחשבונות הבנק תעבור לנאמן. ועדת ההשקעות תמשיך לנהל את הכספים המיועדים".

למה חשוב שיהיה כיסוי כבר בשלב הזה כשתזרימית מדובר בהוצאה שמשתרעת על עשרות שנים?

"אני אחראי שלרשות יהיה מקורות לממש מחויבויות שהיא לוקחת על עצמה. פנסיה תקציבית היא מחויבות כמו מחויבות לספק או לפסק דין".

"העולם הכלכלי דינאמי" אומר צחי חבושה "זה רק מגביר את הסיכונים והסיכויים הקיימים - ניהול סיכונים נכון הוא הדרך הטובה והיעילה ביותר למתן מענה מיטבי לשינויים עתידיים", הוא אומר. "הבנת השינוי, דיווח נכון ומהימן והצפת המידע בצורה המהירה ביותר לדרג הניהולי, הם מדדלחוסנו של הארגון".

כחלק מהפעולות שבוצעו בהקשר זה מציין חבושה את מימוש מדיניות הגבייה שנקבעה ע"י המועצה ושמונעת הפסדים לרשות. "בשנים האחרונות", הוא מוסיף, "חלה מהפיכה בתחום הדיווח הכספי והשקיפות. הרשות עורכת את הדו"חות הכספיים שלה בהתאם לסטנדרטים הגבוהים ביותר ולתקינה הבינלאומית (IFRS), לרבות הטמעת תהליכי SOX כחלק מהנחיית מועצת המנהלים".

"אנחנו עובדים מתוך ראייה של ניהול סיכונים על מנת להגביר את היציבות בטווח ארוך", אומר חבושה. כך למשל, הכנסות הרשות חשופות לשער הדולר. כחלק מהפעולות לצמצום הסיכון נמכרו בתקופה האחרונה כ- 300 מיליון דולר בעסקאות הגנה בשער הגבוה מארבע שקלים לדולר. "מדובר ברווח לכאורה של 130 מש"ח ואף יותר", חבושה מסביר. "למה לכאורה? כי הפעולה שבוצעה אינה על סמך צפי לירידת הדולר אלה לאחר שזיהינו את הסיכון והחלטנו 'לגדר' את אותו. אני לא יכול לומר שהרווחנו 130 מיליון שקל בזכות המכירה, אלא שמנענו הפסד של סכום זה. הרעיון הוא להיות מודע לסיכון ולנהל אותו נכון ובכך להגדיל את היציבות הפיננסית והוודאות הכלכלית".

אחת לכמה זמן, אפשר למצוא את חבושה בלילה, מסתובב בטרמינל, מדבר עם עובדים. "חשוב לי שיבינו את ההתנהלות הכספית של הרשות כמו שחשוב לי להבין את האתגרים היומיומיים של אנשי השטח", הוא מספר. "השרות שניתן בנתב"ג הנו מהטובים בעולם ויש לפרגן לעוסקים במלאכה. "אני רואה את התפקיד של חטיבת הכספים בראש ובראשונה כנותני שירותים לאנשי השטח", הוא מציין. "אנחנו דואגים שאנשי השטח יוכלו לתת את השרות הטוב ביותר לציבור במגבלות הקיימות".

חטיבת הכספים, בראשה הוא עומד, אחראית, בין השאר, על תקציבי הפיתוח הרב שנתיים, התקציבים השוטפים של נתב"ג, שדות התעופה הפנים ארציים ומסופי הגבול, אבל גם על מערך הדיווח הכספי, הביטוח, הרכש, החשבות, ועדות המכרזים ותהליכי מו"מ, תזרים המזומנים, ההשקעות, בדיקות כלכליות. החטיבה מונה כמאה עובדים. "אני רואה חשיבות ביצירת עתודה ניהולית רחבה בחטיבת הכספים", אומר חבושה. "ארגונים שמשקיעים זמן ומשאבים בהכשרת עובדים ובעתודה ניהולית רחבה מקבלים עובדים מרוצים יותר, בעלי יכולת אישיות ומקצועיות גבוהות, שפועלים מתוך מחויבות אישית תוך שיפור מתמיד בביצועים". "זאת אחת המטרות שלי", הוא מפרגן לאנשיו. "אני אמרתי למנכ"ל", הוא צוחק, "אני יכול לסיים את תפקידי בחמש דקות. יש לך אצלי עתודה ניהולית רחבה ומבוססת" מתגאה בעובדיו "בשירות העסקי, כשעובד עוזב ונוצר בלגן אומרים 'הוא היה תותח'. ואם הכול דופק, אומרים 'נו, אפשר גם בלעדיו'. אני, בכל זאת, מעדיף את האפשרות השנייה. 'באתי להטמיע לא רק לשנות...".

עבור לתוכן העמוד