ליידרמן נגד קביעת רצפה לשקל

פרופ' ליידרמן הציג את תפיסתו בנוגע למדיניות בנק ישראל: "כידוע, בבנק ישראל מבינים היטב שבנק מרכזי לא יכול להשפיע לאורך זמן על מגמת שער החליפין הריאלי. ההיסטוריה הקצרה יחסית של שוק מט"ח חופשי בישראל, לימדה אותנו שבסופו של דבר כוחות השוק והכוחות הבסיסיים הם אלה שמכתיבים את המגמה לאורך זמן. עם זאת, מקובל לחלוטין שבמידה והבנק המרכזי מזהה בתתי תקופות מסוימות שנוצרות חריגות חדות מהמגמה, יש מקום להתערבות מסוימת במסחר.

"הניסיון שלנו לימד אותנו שכדי שההתערבות תהיה אפקטיבית, רצוי שהיא תתבצע בצורה שלא מספקת 'ביטוח' לשחקנים בשוק לגבי כמה, מתי, ובאיזו רמה של שער החליפין הבנק המרכזי יקנה או ימכור מט"ח. משיחות עם משקיעים בארץ ובחו"ל, ומהסקירות הכתובות של בתי ההשקעה הבולטים בחו"ל, ברור כי ההתערבות האחרונה על ידי בנק ישראל הייתה מאד אפקטיבית בהיותה בלתי צפויה ורבת עצמה, והיוותה הצהרת כוונות על דאגתו של בנק ישראל מהכיוון של התנודות האחרונות בשער המטבע", הוא אמר.

ליידרמן הוסיף ואמר כי אילו בנק ישראל היה קובע גבול תחתון לשער השקל, הדבר היה הופך להיות בלתי אמין כעבור כמה שבועות, כפי שהדבר קרה באפיזודות רבות בעבר. על כן, טוב עשה בנק ישראל שפעל כפי שפעל.

פרופ' ליידרמן העריך כי בעתיד שער החליפין יושפע לא רק ממדיניות בנק ישראל אלא בעיקר מהסחר העולמי ומשערי החליפין בעולם: "קשה להתנבא מה יהיה, אבל כרגע המסר של בנק ישראל עבר בצורה ברורה ואמינה", הוא אמר.

"ברור גם שבתנודות בשערי חליפין יש עניין של פסיכולוגיה וסנטימנט של המשקיעים. בימים האחרונים, אנו עדים למספר גובר של אנליסטים שטוענים שדווקא צפוי תיקון מדוד והדרגתי בכיוון של פיחות השקל. הדגימו זאת האסטרטגים מבנק אוף אמריקה שהמליצו בסוף השבוע האחרון למכור את השקל תמורת סל שמחציתו דולר ומחציתו אירו. קשה מאד לחזות סנטימנטים של משקיעים, אך לדעתי זאת התפתחות מאד חיובית מבחינת תפקודו של שוק מט"ח שנוצר עתה מגוון רחב של דעות, שרק חלקן מאמינות בייסוף נוסף של השקל", הוא סיכם.